קריית אליעזר 1955-2014

היום, לפני שלוש שנים בדיוק, כבו האורות באצטדיון קריית אליעזר בפעם האחרונה.

אמנם שלוש שנים עברו, סבא, אבל ככל שהזמן עובר, כך הגעגועים אליך מתחזקים. האצטדיון החדש שלנו, שמתיימר לקרוא לעצמו "בית" לא קרוב לספק לנו את התחושות שהיינו מרגישים כאשר נכנסנו בשערי הברזל שלך. ואולי זו התקופה השחורה שעוטפת אותנו ומסרבת להרפות מהיום שדרכנו נפרדו, ואולי הגעגוע הוא זה שמעצים אותך כ"כ בעינינו.

איננו עיוורים. השנים הרעות הללו החלו כשעדין שיחקו כדורגל על הדשא הירוק ירוק שלך, אבל אז, אז זה היה נראה כפגיעה קלה בכנף שממש עוד מעט תחלוף. מאז, המצב רק הלך והחמיר. אולי טוב שאתה כבר איננו, בטוח היה כואב לך לראות את המתרחש.

במשכן החדש שלנו אנחנו מוקפים בהמון אנשים שכבר פחות זוכרים אותך וחלקם- כלל איננו מכיר אותך. בלב שלנו נותרו רק הזיכרונות מפיסת הבטון שהייתה הכי יקרה עבורנו בעולם כולו, פיסת בטון שסימלה את התעוזה, את הנחישות, את ההקרבה, את יראת היריבות, את הכדורגל השמח, את מכבי חיפה שלנו.

אנחנו יודעים, סבא, שאת תפקידך בעולם סיימת. אך אנא ממך, החזר לנו מעט ממה שלקחת עימך, החזר לנו את מכבי חיפה.

קריית אליעזר
1955-2014